חסר רכיב

נופלים

23/03/2017

רב"ט רפאל צבי רפי- אבישי ז"ל



בן מרים ושרגא

    נולד בכפר המכבי

בי"ב בכסלו תשי"ד19/11/1953

התגורר בכפר המכבי

שרת בחטיבת גולני, ביסלמ"ח

יחידה: גד' 17

התגייס ב-נובמבר 1972

נפל בקרב

בי"ב בתשרי תשל"ד, 8/10/1973

במלחמת יום הכיפורים

מקום נפילה: מוצב החרמון

באזור רמת הגולן

מקום קבורה: קיבוץ רמת יוחנן
קורות חיים

רפאל (רפי), בן מרים ושרגא, נולד ביום י"ב בכסלו תשי"ד (19.11.1953), בקבוצת כפר-המכבי וסיים את לימודיו התיכוניים בבית-הספר בגוש זבולון. הוא היה חבר בתנועת הנוער העובד והלומד והשתתף בכנסים, בטיולים ובמחנות. כן היה חובב ספורט והצטיין בשחייה. עולם-הדממה שבה את לבו והוא החל לעסוק גם בדיג תת-מימי. הוא ניחן בדמיון ובכושר יצירה. לחפצים זנוחים שמצאו חן בעיניו, מצא רפי תמיד פתרון: שיפץ אותם או עיצב אותם בדמות חדשה ומקורית, וקישט בם את חדרו. רפי היה אופטימי ועליז תמיד. בכל עיסוק ראה חווייה חדשה, גילוי חדש ומקור לשעשוע ולהנאה. הוא אהב את הטבע, נהנה לעבוד בגינה או לטייל ע חבריו בנופי הארץ המגוונים. בטיוליו אהב לצעוד מהר ובמרץ. הוא שמח על כל גילוי של פרח נדיר או של פטריית מאכל גדולה. הוא היה תמיר, יפה-תואר וחייכן והצטיין ביושר רב. נהג לומר תמיד לכל אדם בפניו את אשר עם לבו. רפי היה בן נאמן ומסור להוריו ודואג לבני משפחתו. הוא בחר לעבוד בענף המספוא במשק הקבוצה והתמיד בעיסוק זה, עד גיוסו לשירות הסדיר בצה"ל. רפאל גויס לצה"ל בתחילת נובמבר 1972. תחילה נשלח לקורס טייס ולאחר תקופה קצרה הוצב לחיל-הרגלים. לאחר הטירונות נשלח לקורס מ"כים. עם יחידתו חניכי קורס המ"כים של "גולני", השתתף בצעדת שלושת הימים, שכן מאז ומתמיד היה חובב הליכה ברג למרחקים. הוא היה חייל אחראי ומסור לתפקידו ושימש מופת לחבריו בביצוע המשימות שהוטלו עליו. מתוך אהבתו והתחשבותו במשפחתו, השתדל שלא להדאיג את הוריו והקפיד לכתוב הביתה מכתבים עליזים ואופטימיים. בחופשותיו נהג לבלות את זמנו בכפר-המכבי, בחברת בני-משפחתו וחבריו. ביום י"ב בתשרי תשל"ד (8.10.1973) בקרב על החרמון הכבוש בידי הסורים, נפגע רפאל בהסתערות הראשונה על ההר ונהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בכפר-המכבי. השאיר אחריו הורים ושני אחים. לאחר נופלו הועלה לדרגת רב-טוראי. משפחתו וקבוצתו הוציאו לאור חוברת לזכרו ובה דברי חברים על דמותו.



רב"ט אסף (ישעיהו שמעון) יערי ז"ל






בן אסתר ומשה

נולד בכפר המכבי

בח' באב תשי"א, 10/8/1951

התגורר בכפר המכבי

שרת בחיל השריון

יחידה: מפח"ט 679

נפל בעת שירותו

בכ"ז בתמוז תשל"ג, 27/7/1973

מקום קבורה: קיבוץ כפר המכבי

קורות חיים

בן משה ואסתר. נולד ביום ח' באב תשי"א (10.8.1951) בקיבוץ כפר המכבי, למד בבית הספר היסודי בקיבוץ וסיים 12 שנות לימוד בבית-הספר המשותף בגוש. אלא שאסף לא הסתפק בכך ובתקופה הקצרה שבין סיום לימודיו לבין גיוסו לצה"ל התכונן בכוחות עצמו לבחינות הבגרות. אסף היה מנותני "הטון" בקרב הנוער. הוא היה מנהיג החבורה, מטובי התלמידים בבית הספר וראש וראשון בתעלולים, "סחיבות" ומעשי קונדס. וכל זאת - למרות דמותו השבירה והרזה, אישיותו העדינה והמאופקת והתנהגותו הצנועה והנעימה. הוא אהב לשחק בכדורגל (כשוער), לקלוע למטרה ויחד עם זאת אהב קריאה בספרות יפה - בעיקר בשירה. אסף התגייס לצה"ל בתחילת פברואר 1971 והתנדב לסיירת שריון. לאחר הטירונות ובשלבי סיום קורס הסיירים חלה בדלקת קשה של הכבד. עקב כך חלה ירידה בכושרו הגופני ולמרות שזכה לענוד על חזהו את סמל סיירי השריון הועבר ליחידה אחרת. לנפשו התאבה מעשים קשה היה להסתגל לחיי שגרה ביחידה שאינה קרבית והוא חזר והגיש עשרות בקשות שיחזירו את הפרופיל הרפואי שלו כדי שיוכל לשוב לסיירת. כאשר נאלץ להשלים עם העובדה שלא ישוב לסיירת, מילא את תפקידו ביחידתו החדשה בצורה יוצאת מהכלל. מחלתו לא הרפתה ממנו והוא לקה במעיו. לאחר מאבק של חודש ימים, בו נשא את יסוריו בגבורה, תוך מאמץ להסתירם מעיני הסובבים אותו, נפטר רב"ט אסף ביום כ"ז בתמוז תשל"ג (27.7.1973), בעת שירותו והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בקיבוצו, כפר המכבי. במכתב תנחומים למשפחה כתב מפקדו: "את תפקידו כמש"ק מבצעים מילא אסף ביעילות ובמסירות, למרות שלא הייתה לו הכשרה קודמת, אך למד אותו בכוח האינטליגנציה הגבוהה שלו, בכוח מרצו נטל אסף על עצמו ומתוך התנדבות תפקידים נוספים וביצע אותם על הצד הטוב ביותר. אסף היה ידוע ביחידה כחבר מסור, המוכן לעזור לכל אדם, תמיד היה שקט, רציני, ומעולם לא התאונן ולא ביקש עזרה". חבריו ליחידת הסיור לא שכחוהו ובמכתב למשפחה הם מציינים כי "אסף היה תמיד וישאר לעולם בן במשפחה שלנו - - - הבן שידע תמיד לסיים מסע מזורז מפרך, או ריצת אלונקות מייגעת בבת-צחוק על השפתיים, הבחור שהעמיד אותנו לרגע בשקט וסיפר מעשייה קונדסית, כאשר כולנו כבר נפלנו מהרגלים, החייל שהרגיע תמיד את חברו שנכשל בטסט, או קיבל עונש מרגיז". קיבוץ כפר המכבי הוציא לאור לזכרו חוברת בשם "אסף" ובה מסופר על דמותו ומכונסים דברי הערכה של חברים וידידים.



סגן חגי פונק (ז"ל)



בן אילנה ושרגא

נולד בכפר המכבי

בכ"ה בכסלו תשי"ב, 23/12/1951

התגורר בכפר המכבי

שרת בחטיבת גולני

יחידה: גדוד "גדעון" (13(

התגייס ב-פברואר 1971

נפל בקרב

בי' בתשרי תשל"ד, 6/10/1973

במלחמת יום הכיפורים

מקום נפילה: מוצב החרמון

באזור רמת הגולן

מקום קבורה: כפר המכבי

קורות חיים

קורות חיים

חגי, בן אילנה ושרגא, נולד ביום כ"ה בכסלו תשי"ב (23.12.1951) בכפר המכבי. הוא למד בבית-הספר היסודי והתיכון המשותף של גוש זבולון בכפר המכבי. חגי היה תלמיד טוב וממושמע, דייקן ומסודר. תמיד שאף להצליח ואהב ללמוד ולגלות דברים חדשים. הוא התמסר בעיקר ללימודי חברה ולנושאים שבתחום ההגות המדינית וההתרחשות ההיסטורית. כתלמיד היה אהוב על חבריו ועל מוריו. מוריו אף ציינו כי התרשמו מדעותיו ומהישגיו לגבי ההשקפות השונות בעניין השתלבותו של האדם-הפרט במסגרת המדינה-החברה. מורתו כתבה עליו: "בשיחות בכיתה חיפש תמיד את הדרך להדגיש את חובת הפרט למסגרת המדינית, כאילו רצה למצוא את ההרמוניה". הוא היה חובב ספורט והצטיין כשחקן-כדורעף. כמו-כן היה בעל נטיות אמנותיות, ידע להעריך דברים יפים ושאף ליצור במו ידיו, לפיכך עסק בציור ובפיסול. מטבעו היה חברותי, מוכן לעזור לזולת, שובב ועליז. שופע היה שמחת-חיים והומור, הרבה להופיע במסיבות, לשיר ולדקלם, ואף אהב לטייל ברחבי הארץ. חברתו כתבה עליו: "ייחודו היה בכך שלא עם כל אחד התיידד ולא כל אחד חיבבו. אך מי שחגי 'שם עליו עין טובה' ובחר בו כחבר. נהנה מחבר נאמן, שהיה מוכן לעזור מכל הלב, שנעים לשוחח עמו, לצחוק, לרקוד, לשיר וליהנות בחברתו מן החיים". הוא היה יפה ותמיר ובעל בלורית בלונדית. עיניו היו נוצצות, עליזות ושובבות. הוא היה בן מסור ונאמן למשפחתו ורחש יחס של חיבה וכבוד מיוחד לסבו, היה מלטף אח ראשו ובהיפרדו ממנו לשלום היו עיניו מביעות הרבה חיבה. 
חגי גויס לצה"ל במחצית פברואר 1971 והתנדב לחיל הצנחנים. לאחר הטירונות עבר קורס צניחה והוצב לשרת ביחידת שדה. מאחר שהצליח בתפקידו נשלח לקורס קצינים ובסיומו הוטל עליו תפקיד הדרכה. אחרי-כן התנדב לשרת בחטיבת "גולני" בתפקיד מפקד-מחלקה והוענקה לו דרגת סגן-משנה. הוא היה קצין טוב, אחראי, מסור ושקט. בזכות תכונות אלה ובזכות יושרו הרב היה אהוד על פקודיו ועל מפקדיו. חניכיו בקורסים העריכו אותו מאוד ושבעו רצון מיחסו אליהם. הוא דרש מהם שליטה בחומר ורמת-ידע גבוהה ללא-פשרות, אך לא הטרידם בדברים קטנים. כמפקד הצטיין בשתי תכונות: תקיפות וחוסר-פשרה לגבי ביצוע משימות, ולעומת זאת דאגה רבה לפרט, לחייל. ביום הכיפורים, י' בתשרי תשל"ד (6.10.1973) היה חגי אחד ממפקדי הכוח שהיה במוצב החרמון. כאשר תקפו חיילי הקומנדו הסורים את המוצב 

בפרוץ המלחמה, זינקו חגי ואחדים מחבריו אל העמדות והשיבו אש. בחילופי האש האלה נפצע חגי, אך למרות זאת פיקד על כוח שניסה לפרוץ החוצה מהמוצב. הוא נתקל במארב של חיילים סורים ונהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בכפר המכבי. השאיר אחריו הורים ואחות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סגן. 

במכתב-תנחומים למשפחה השכולה כתב נשיא המדינה, פרופסור אפרים קציר: "חגי ז"ל נמנה עם הגיבורים ששילמו בחייהם על הגנתנו ושמו ייחרת בדברי-הימיםשל עמנו, הרצופים מאבק על קיומו". 

קיבוצו הוציא לאור חוברת לזכרו ובה מדברי חברים ומכרים על דמותו וכן 

קטעים מתוך מכתביו; בעיתון "ידיעות אחרונות" פורסמה כתבה שסופר בה על נסיבות נפילתו. 





ברוך וילמוש ויל פרידלנדר (ז"ל)




בן וילמה ורפאל

נולד בסלובקיה

בג' בסיון תרע"ח, 14/5/1918

שרת בצבא הבריטי

נפל בעת מילוי תפקידו

בי"ב בתשרי תש"ב, 3/10/1941

מקום נפילה: מפרץ חיפה

באזור חיפה, כרמל וגליל מערבי

מקום קבורה: כפר המכבי

קורות חיים

בן וילמה ורפאל. נולד ביום ג' בסיוון תרע"ח (14.5.1918) בטרנצשין שבסלובקיה. אביו שהיה מורה בגימנסיה חינך את הנער ברוח יהודית-לאומית. בהיותו בן שנתיים מתה עליו אמו, ואת היתום גידלה אישתו השנייה של האב. ברוך סיים את לימודיו בבית הספר העממי בטרנבה ונשאר שם אצל סבתו גם לאחר שאביו עבר לנירג'הזה. הוא למד בגימנסיה שבעיר ואחר כך עקר לבודפסט שם עמד בבחינות הבגרות. עוד בגיל 14הצטרף לתנועת "הנוער הציוני" ושנה אחר כך השתתף במחנה הקיץ של "מכבי 

הצעיר" בארדליהז. עם אביו יסד גדוד של נוער בנירג'הזה והיה גם בין מייסדי "מכבי הצעיר" בבודפסט. לאחר סיום לימודיו בגימנסיה ביקש להצטרף לקבוצת ההכשרה של "מכבי הצעיר" בטרנבה, אך מאחר שהיה נתין הונגרי לא ניתן לו להתקבל לעבודה בצ'כוסלובקיה. בהונגריה עצמה אסרה הממשלה לארגן הכשרות חלוצים. אז נרשם ללימוד רפואה באוניברסיטת פראג ולאחר שנה נרשם ללימודי פילוסופיה. לאחר פלישת הגרמנים לחבל הסודטים בצ'כוסלובקיה עבר לפאריס והמשיך שם בלימודיו. לצרכי קיומו עבד בעבודה גופנית וגם כתב מאמרים לעתונים הונגריים. בראשית 1939 הצטרף לקבוצת עולים בלתי לגאליים ועלה אתם לארץ-ישראל. תחילה הגיע לרחובות ואחר כך הצטרף לקבוצת כפר המכבי. בארץ המשיכו לפעם בו הלהט הציוני והאמונה המלאה בדרכו. גם לא נרתע מעבודה גופנית. עבד בנמל ובתעלות השקאה, בשדה ובבניין. 

לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה התנדב מייד לצבא הבריטי. וכך כתב אז מיחידתו הצבאית לחבריו: "הסכנה הישרה המאיימת על ארצנו לא נתנה לי מנוח ולא יכולתי להשלים עם הדבר שאשב בחיבוק ידיים בבית ואהיה פאסיבי לכל המתרחש". במהלך שירותו הצבאי, נמנה עם חיל החלוץ שהשתתף בכיבוש סוריה על ידי הבריטים. למחרת שובו לקיבוצו ביום י"ב בתשרי תש"ב (3.10.1941), עלו רועים ערבים עם עדריהם על שדות יהודים ליד עיר גנים שבמפרץ חיפה. יחידת נוטרים מרמת יוחנן וחברים מכפר המכבי ביניהם ברוך, הוזעקו לעזרה. הרועים לא נענו לדרישה לעזוב את המקום, פרצה תגרה ובמהלכה ירו הרועים בברוך והרגוהו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין בכפר המכבי. 

חברי קיבוצו הוציאו חוברת לזכרו ודברים לזכרו פורסמו גם בעתונים "דבר" ו"במחנה". 






















חסר רכיב